ריאיון עם עובד החברה – מאיר גולדשמיד

שיחה עם מאיר גולדשמיד

“אין תחליף לניסיון שעדיין שייך לבוגרים”

לפני כשבועיים, הופתע מאיר לקבל מהנהלת קונטאל זר פרחים ענק והזמנה ליום פינוק זוגי במלון דניאל- כל זאת לציון 20 שנות עבודתו בקונטאל. ביקשנו לשוחח איתו לכבוד המאורע.

מאיר, מתי ואיך הגעת לקונטאל?

הגעתי לקונטאל בשנת 1990 לאחר שאני ומשפחתי עזבנו את קיבוץ אורים. הייתי חבר קיבוץ משנת 1972 וחייתי שם עם אשתי אילנה ועם שתי בנותיי, רותם וכרמל. עבדתי בקיבוץ כחשמלאי מנהל חשמל ובקרה במפעל הקיבוץ. החלטנו לעזוב את הקיבוץ וחיפשתי עבודה. למזלי, התפנה מקום בקונטאל אחרי שמנהל מחלקה בשם אדם היה אמור לעזוב לקנדה. נעניתי למודעה, שמעון ראיין אותי ואמר לי: “יאללה, תבוא מחר”. אמרתי לו, “אני לא יכול מחר, אבל תן לי להיפרד ממקום העבודה הקודם שלי ואני בא”. מאז אני בקונטאל.

מה אתה עושה בחברה?

אני מנהל פרויקטים במחלקת בקרה תעשייתית. לאורך השנים קיבלתי פרויקטים לניהול, לתכנון וליישום. אם לקוח מזמין התקנה של מערכת הפעלה, אני צריך לנהל מספר אנשים, לכתוב תוכנה ולהפעיל אותה בשטח לשביעות רצון הלקוח. זה תפקיד שכולל לא מעט מתן שירות.

בפרספקטיבה של 20 שנה, מה השתנה בקונטאל מאז שהגעת?

קונטאל הוקמה הרבה לפני שהצטרפתי אליה. כשהגעתי ב-1990 היא הייתה ממוקמת בבנין ישן מעל נגריה בלב תל-אביב. אני זוכר שהיה מצד ימין מפעל למחזור קרטונים שלכלך את הרכבים והייתה בעיה במציאת מקום חניה. מאז החברה עברה למשכן החדש בקרית אריה בפתח-תקווה. ציוד הבקרה השתנה והתקדם מאוד. אם פעם היה בקר PLC2, היום קיימים בקרים של ControlLogix. אם פעם עבדו על 8 ביט, היום עובדים על 64 ביט. גם הנוף האנושי קצת השתנה. אין תחלופה מהירה, אבל מתווספים אנשים צעירים. אם פעם היינו במחלקה בין שלושה לחמישה אנשים, היום אנחנו מעל עשרים.

מה זה קונטאל עבורך?

קונטאל עבורי היא כמו משפחה. אני אוהב את העבודה בקונטאל ואת האנשים שמרכיבים אותה. כל העובדים בחברה מוכשרים ביותר ונעים להיות במחיצתם. יש לי חבר שאיתו אני יותר בקשר, מוטי. הוא יותר ותיק ממני בחברה. אנחנו בקשר עם המשפחות ונוסעים ביחד לטיולים ולבילויים משותפים. אבל כולם פה חברים והכול על הכיפאק. בקיצור, אני מגיע לעבודה בכיף. הנה, אחד הצעירים כאן צוחק על זה שאתה מראיין אותי, אתה רוצה לדבר איתו?

קיים רושם שבתחום הטכנולוגי “העולם שייך לצעירים”. איך העניין הדורי בא לידי ביטוי בקונטאל?

יש אמת באמירה שהעולם שייך לצעירים אני רואה את זה אצלי בבית, הבנות שלי יותר חכמות ממני. החבר’ה האלה נולדו עם מחשב ביד, הם שולטים ברזי המחשב. לי לקח זמן למצוא את האותיות והם מקלידים הקלדה עיוורת. לא יעזור כלום, יש להם ראש יותר טכנולוגי. יחד עם זאת, אין תחליף לניסיון שעדיין שייך לבוגרים. הצעירים יכולים להיתקל בבעיה שייקח להם שעות לפתור ושאני כבר פגשתי. יש לנו לקוחות עם ציוד ישן שהצעירים בכלל לא מכירים ושאני או מוטי יכולים לתמוך בזה. אני חושב שבסך הכול יש החלפת מידע פתוחה ושילוב יפה מאוד בין הצעירים לוותיקים בקונטאל.

יש לך זיכרונות טובים שאתה רוצה לחלוק?

היו לנו כמה טיולי חברה. עלינו כל העובדים על האוטובוס ונסענו לטיול בדרום או בצפון. זה היה נחמד מאוד והיה טוב לגיבוש. בדרך כלל אני רואה אולי שליש מהעובדים בחברה, אז בטיול כזה אפשר לראות את כל האנשים האחרים וזה מגבש. יהיה נחמד אם נעשה פעם טיול עם המשפחות, אולי זה רעיון טוב.

מה אתה עושה מחוץ לעבודה? יש לך תחביבים?

אני אוהב ספורט, לצפות בטלוויזיה, אני אוהב את כל סוגי הספורט. חוץ מזה, אני משחק טניס, צולל, מנגן במפוחית ואוהב לקרוא ספרים. אבל יותר מהכול זה הגלישה, גלישת רוח ולאחרונה גם גלישה עם מצנח (KITE SURFING). עם הגלישה התחלתי בקיבוץ. כיף לצאת למרחבים של הים ולהוציא שם אנרגיה.  אני אוהב את זה.

מאיר, מה היית מאחל לעצמך?

אני מאחל לעצמי בריאות ועוד המון שנים של תרומה ושל עשייה.

גם אנחנו מאחלים לך את זה.

כללי