הרגולציה החדשה למניעת זיוף תרופות והתמורות בתעשייה הפרמצבטית

14.8.2013

מזה כשלושה עשורים שוק התרופות העולמי מוכה בתופעה רחבת היקף של זיוף תרופות.למעשה, מדובר במימדים של תעשייה מקבילה של תרופות מזויפות, המופצות בצינורות הלגיטימיים, מתערבבות עם היצע התרופות המקוריות בשוק ויוצרות תמהיל שאינו ניתן לזיהוי, לאעל-ידי המפיצים, לא על-ידיהרשויות, וכמובן שלא על-ידי הצרכנים.

בשל המשמעויות הברורות והחמורות לבריאות הציבור החליטו מדינות רבות, ובראשן ארצות-הברית, להתערב באמצעות חקיקת רגולציה, שנועדה להבטיח את השרשרת הלגיטימית של שוק התרופות מפני דליפה פנימה של תרופות מזויפות. פרטי הרגולציה החדשה משתנים בהתאם למדינות השונות, אך באופן עקרוני היא מחייבת את תעשיית התרופות בעולם כולו להתאים את שיטות הייצור והאריזה, כך שניתן יהיה לזהות ולעקוב אחרי כל פריט שיוצא משערי המפעל, לאורך כל שרשרת האספקהועד לצרכן. הכלי המרכזי של תהליך הזיהוי והמעקב הוא אילן היוחסין האלקטרוני (E-Pedigree, להלן).

על הרקע הזה, תעשיות הפארמה בעולם, כולל בישראל, עומדות בימים אלה בפני האתגרים שמציבים החוקים החדשים, שחלקם כבר נכנסו לתוקף ואחרים עדיין מבשילים ומתהווים. מדובר בנושא מורכב, שמצריך התמודדויות ברמת הנדסת הייצור, התאמת קווי האריזהלהטבעה ולזיהוי, הטמעת מערכי תוכנה לניהול, תקשורת עם בסיסי מידע עולמיים, ואף התאמהמחדש של התרבות הארגונית והיצרנית לשיטות החדשות.

מאמר זה– המבוסס על מקורות מידע רבים ומגוּונים–נועד לספק תמונת מצב עדכנית לארגוני הפארמה המנסים ללמוד את הנושא בלוח זמנים קצר ו”במגמת תנועה”,וזאת בכדי להספיק ולהשלים את היערכותם טרם כניסת תוקף הרגולציות בשווקי היעד של מוצריהן.

המאמר מספק סקירה של רמת החקיקה – הרקע לרגולציה ומצב הדברים הנוכחי;הבהרות ברמה הטכנולוגית – על תהליך הזיהוי והמעקב תחת הרגולציה החדשה ועל אילן היוחסין האלקטרוני; וכמובן, התייחסות לרמה היישומית – סוגי הפתרונות הקיימים, והמלצות ודגשים לשם היערכות נכונה מנקודת ראותו של היצרן.

 רמת החקיקה: הרקע לרגולציה בשוק בתרופות ומצב החקיקה בעולם כיום

בשנת 1987 זיהו בארצות-הברית,ובמספר מדינות נוספות, כי קיימת תעשייה של ממש לזיוף תרופות,הטומנתבחובהסכנה ברורה ומיידית לבריאות הציבור. ביסוס רגולציה מתאימה היווה תהליך שהבשלתו נמשכה שנים ארוכות, ומאז תפחה התופעה והפכה מתופעת שוליים לבעיה בסדרי גודל מדינתיים. כך למשל, על-פי מחקר של ארגון הבריאות העולמי(World Health Organization), מתוך כ-3.4 מיליארד מרשמי תרופות שהופצו בארצות-הברית בשנת 2006, חולקו לאזרחי המדינה כ-34 מליון תרופות מזויפות, כלומר 1% מכלל השוק. אכן בעיית מדינה. זהו, אם כן, שיעור התרופות המזויפות מתוך כלל מחזור התרופות הלגיטימי במדינות המערביות המתקדמות. בשווקים של מדינות מפותחות פחות, כגון ברזיל והודו,השיעורים גבוהים עוד יותר, ובמדינות המתפתחות הוא מגיע, על פי אותו מחקר, עד30% מהביקוש הכללי.

זיהוי הבעיה וחיפוש הפתרונות החל, כאמור, בשנות השמונים של המאה הקודמת בארצות-הברית, והיא זו שנכנסה באופן העמוק ביותר לעובי הקורה, והשפיעה יותר מכל מדינה אחרת על יצירת הסטנדרטים העולמיים. בשנת 2004 חוקק במדינת קליפורניה חוק שנועד להצר את צעדיה של תעשיית התרופות המזויפות (SB1307). החוק כלל תנאי סף עבור יצרני התרופות, דרישות הסמכה והגבלות החלות על סיטונאים ועל קמעונאים, וכן חיוב בתיעוד אילן יוחסין אלקטרוני לתרופות. החוק הגדיר תקופת התארגנות להתאמת מערכות היצרנים והסיטונאים ותוכנן להיכנס לתוקף בשנת 2006. הבהרות לחקיקה (SB1476) ותוספת מורכבויות עבור היצרנים והמפיצים הביאו לדחיית תוקף החוק לראשית שנת 2009. החוק,שכבר נכנס לתוקפו, מגדיר לוח זמנים ליצרנים, למפיצים ולקמעונאים, וקובע שהחל בינואר 2015, כל יצרן המבקש למכור למדינת קליפורניה מחויב בכך ש-50% ממוצריו יהיו בעלי אילן יוחסין אלקטרוני. את 50% הנותרים על היצרן להשלים לא יאוחר מינואר 2016. מפיצים וסיטונאים יחויבו בתיעוד שרשרת האספקה שלהם באילן היוחסין עד 1.7.2016.בתי המרקחת ומחסני הקמעונאים מחויבים לתיעוד שרשרת האספקה עד לתאריך 1.7.2017.

החוק הקליפורני מהווה אבן דרך מרכזית בגיבוש תהליך הסריאליזציה העולמי, שכן הוא הבסיס להגדרות החוק הפדראלי, כלומר, לחוק הקובע בארצות-הברית כולה.

בעולם קיימת נטייה ליישר קו עם החוק הקליפורני ועם דרישותיו, כולל ייצור סטנדרט עולמי ברור עבור יצרני התרופות ועבור שרשרת האספקה בנוגע למידע שעל אילן היוחסין האלקטרוני לשאת. יחד עם זאת, חשוב ביותר לציין בקונטקסט של מאמר זה, שעדיין ישנםהבדלים וימשיכו להתקיים הבדלים בזמן הקרוב בין דרישות רגולטיביות שונות, וכן שהרגולציה המחייבת את היצרן היא זו הנהוגה במדינת היעד.

ישנן מדינות מסוימות שבהן הרגולציה נכנסה לתוקף מזה זמן מה, וביניהן: ברזיל, טורקיה, צרפת, הודו וארגנטינה; ואילו במדינות אחרות – ובהן ארצות-הברית, קנדה, סין, רוסיה והאיחוד האירופי – גיבוש הרגולציה נמצא עדיין במגרש החקיקה, אולם רובן כבר הכריזו על תאריכי יעד לתחולת החוק ולאכיפת הדרישות החדשות לעמידה בסטנדרטים, שיחייבו את כל היצרנים המעוניינים לייצא את מוצרי הפארמה שלהם לתחומיהן. בעיקרן, מחייבות הדרישות את היצרנים ואת שרשרת האספקה בעמידה ביכולות סריאליזציה, זיהוי ומעקב, וכן בקיום אילן יוחסין אלקטרוני עבור כל מוצר. להלן רשימה המתמצתת את המצב ברגולציה על-פי אזורים בעולם (לפירוט נוסף, ראו איור 1):

אמריקה הצפונית

  • ארצות-הברית (קליפורניה תחילה) – הרגולציה תיכנס לתוקף בינואר 2015.
  • דרישות: אילן יוחסין אלקטרוני מלא, SGTIN, תיעוד ברמת יחידת המכירה, אגרגציה.

 אמריקה הדרומית

  • ארגנטינה וברזיל – הרגולציה כבר בתוקף.
  • דרישות: GTIN + סריאל; בברזיל נדרש תיעוד החל מרמת האריזה המשנית.

 אירופה

  • בחלק מהמדינות הרגולציה כבר נכנסה לתוקף, באחרות היא עדיין בתהליכי אישור.
  • דרישות: ברוב המדינות:GTIN + סריאל, תיעוד משטח, תאריך תפוגה. חלק מהמדינות דורשות פרטים נוספים, כגון תיעוד ברמת יחידת המכירה ותיעוד לתרופות מסובסדות.

אסיה

  • בהודו – הרגולציה בתוקף. ברוסיה ובסין – הרגולציה תחל בשנת 2015.
  • דרישות: בהודו –אילן יוחסין מלא (בדומה לארצות-הברית), SGTIN ברמת יחידת המכירה, אין אגרגציה. ברוסיה ובסין – מידע ייחודי בתיאום עם רשויות המדינה ובאישורן.
תאריכי יעד לסריאליזציה של מוצרי הפארמה בעולם

איור 1: תאריכי יעד לסריאליזציה של מוצרי הפארמה בעולם (מקור: ועידת “סריאליזציה ועקיבות בפארמה”, ז’נבה, נובמבר 2012)

 הרמה הטכנולוגית: תהליך הזיהוי והמעקב, ומה זה בעצם אילן יוחסין אלקטרוני?

מבחינה עקרונית, התהליך שהרגולציה קובעת פשוט במהותו. המושגים המובילים המשמשים לתיאורו הם “סריאליזציה” (Serialization) ו”זיהוי ומעקב” (Track&Trace). תהליך זה מבוסס על שימוש באילן היוחסין אלקטרוני (E-Pedigree), הנושא מידע רב על אודות המוצר, היצרן והספקים השונים, ומבטיח את זיהוי מאפייני המוצר, ובהתאם גם איכותו. לפיכך, יצרן התרופות מחויב לדאוג לכך שבקווי האריזה שלו יוטבע (או יודפס) מספר סריאלי על כל מוצר, כך שלאחר ההטבעה ניתן יהיה לזהותו באמצעות מערכת ראייה ממוחשבת (על פי רוב מדובר בברקוד דו-מימדי או ב-RFID).

תהליך ההטבעה והזיהוי מתבצע באופן עוקב עבור כל אחת מצורות האריזה ונקרא בשםארגרציה (Aggregation). התהליך מתבצע במספר שלבים (ראו איור 2): ראשית, בשלב המוצר הבודד, שהוא היחידה הקטנה ביותר הנמכרת לצרכן. כלומר, בקבוק, אריזת טבליות וכדומה. ושנית, בשלב האריזה המשותפת (אם קיימת כזו), שבה יש לזהות אילו מוצרים מוכנסים לאריזה. באופן דומה, מתבצעת הטבעה נוספת בשלב האריזה של האריזות המקובצות לתוך קרטון, ולאחר מכן גם לתוך יחידת המשטח.

תהליך האגרגציה – הטבעה וזיהוי רב-שלביים של מוצרי פארמה

איור 2: תהליך האגרגציה – הטבעה וזיהוי רב-שלביים של מוצרי פארמה

בהמשך לכך, מחוץ לשטחי הייצור, המוצר ממשיך לקבל סימון לשם זיהוי בכל אחת מהתחנות שאליהן הוא מגיע בדרכו אלצרכן הסופי; כלומר, במחסני היצרן, אצל המפיץ, בשלבי ההובלה והפצה הסופית, וזאת על-מנת להבטיח שלא יתקיימו זיופים או תקלות באספקה עד להגעת המוצר אל הצרכן. בסוף התהליך, הרוקח סורק את המוצר שהוא מגיש לצרכן, והמערכת הממוחשבת, שמרושתת ומקושרת לכל התהליך שתואר עד כה,מספקת לרוקח אישור להעברת המוצר לצרכן הסופי. למעשה, בשלב הזה מתבצע אשרור לכך שתהליך הייצור והאספקה בכללותו נעשה בצורה חוקית, תקינה ותחת פיקוח.

נדבך מרכזי נוסף המאפשר את התהליך טמון במערכת תוכנת הסריאליזציה אשרמקושרת למוצרי הזיהוי וההטבעה בתהליך האריזה, ל-ERP של היצרן ולבסיס המידע העולמי המספק את המספרים הייחודיים עבור כל מוצר ומאפשרת את תהליך הייצור התקין ללא הפרעה או התערבות מצד המפעילים ומספקת את המידע הדרוש למנהלי הייצור, בכל עת.

אילן היוחסין האלקטרוני

למעשה, אילן היוחסין האלקטרוני (E-Pedigree)הוא הרכיב המפרט כל פעולה שנעשתה בחיי המוצר שמשמעותה “העברת בעלות”; למשל מהיצרן למפיץ, מהמפיץ לקמעוני, מהקמעונאי לצרכן, ובמקרה של החְזרות –גם מהצרכן לקמעונאי. מטרת הפירוט הזה היא למנוע מצבים של זיוף מוצרים, ואף החזרה לשוק של סחורות שנגנבו בתהליך ההספקה. אילן היוחסין האלקטרוני מסוגל לקיים את המשימה הזו בעזרת מספר סריאלי עולמי ייחודי (SGTIN) שהוא נושא עבור כל שלב,מספר המהווה אישור לכך שהמוצר מיוצר ומסופק בצורה חוקית ותחת פיקוח.

נכון להיום,לא קיימת סטדנרטיזציה גלובלית מוסכמת באשר לפרטים שעל אילן היוחסין לשאת. נראה שמדינות שכבר חוקקו את הפיקוח על סריאליזציה בפארמה, אימצו את מה שהיה קיים והוסיפו לכך מאפיינים משלהן. הדבר הביא לשוני בדרישות המידע בין מדינות שונות. כך לדוגמה, תכולות המידע בברזיל, בצרפת ובטורקיה, שונות זו מזו, והתכולה בכל המדינות הללו שונה במספר מאפיינים מזו המתפתחת בארצות-הברית.

החוק הדומיננטי לעניין יצירת הסטנדרט באשר לתכולת המידע הוא החוק הקליפורני, שכולל את המידע המקיף והמפורט ביותר. מטעמים ברורים, חוק זה הוא החוק שמעסיק יותר מכל את יצרני הפארמה בעולם, שממהרים להטמיע את המערכות בארגוניהם, על-מנת להיות מסוגלים לייצא את מוצריהם,הכוללים אילן יוחסין מלא, עד שנת 2015. המידע שמופיע בברקוד אילן היוחסין כיום הוא:מקור הייצור, פרטי המוצר, שרשרת האספקה ואישור גורם מסמיך.

הרמת היישומית: סוגי הפתרונות הקיימים והיערכות היצרנים

על היצרן המבקש להיערך היערכות ראויה לתמורות בתעשייה הפרמצבטית, לקחת בחשבון שתי נקודות עיקריות: ראשית, כדי להתאים את שיטות הייצור לעמידה ברגולציה–ללא קשר למדינת היעד או לרמת הרגולציה– יהיה עליו לשנות את הנדסת קווי האריזה שלו, באופן פיזי. שנית, הואיל והרגולציה החלה על מוצרי פארמה מוכתבת לתעשייה על-ידי חוקי שוּקי היעד, והואיל וקיימים כיום הבדלים בין שווקים שונים, על היצרן המבקש לפעול ביותר משוק אחד להיערך בפתרון המסוגל לספק את הגמישות הנחוצה (כל עוד הסטנדרט לא הואחד גלובלית). בהתחשב בדברים הללו,יכול היצרן לגבש את היערכותו על בסיס סוגי הפתרונות הקיימים ומצאי ספקי הפתרונות.

ההיערכות הנדרשת מתעשיית הפארמה לקראת הרגולציה החדשה הינה מולטי-דיסציפלינארית; היא חוצה את תחומי הבקרה, הנדסת הקו, הראייה הממוחשבת, התוכנה ופיתוח הממשקים.

כאמור, השינוי המתבקש הינו שינוי פיזי; וזאת על-מנת לתמוך בהדפסה רב-שלבית לאורך הקו, בזיהוי הרב-שלבי,וכן ביכולות תוכנה שתוכלנה להוות גורם מקשר בין מערכות המחשב השונות (MES, ERP, תוכנת הזיהוי ובסיס הנתונים העולמי) לבין שכבת הבקרה ומפעילי קו האריזה,הנדרשים להתערבות ידנית מפעם לפעם. על-מנת לענות על כל ההיבטים הללו, קיימים שני סוגי פתרונות, בבחינת שתי גישות להיערכות שעל כל יצרן להכריע ביניהן:

  1.  פתרונות חלקיים–כשמם, פתרונות אלה מספקים מענה לכל תחום בנפרד. את הפתרונות הללו יכול היצרן למצוא אצל ספקי הפתרונות בתחומי הנדסת הקו, הראייה הממוחשבת, הבקרה התעשייתית ותחום התוכנה. בגישה הזו, חשוב ליצרן לבחון האם לספָּק המסוים קיים ניסיון קודם ביישומים דומים של סריאליזציה, והאם הפתרון שאותו הוא מציע משתלב בצורה מיטבית עם כל יתרהפתרונות שאותם יש ליישם בדרך לפתרון כולל;למשל, כאשר בוחנים ספק של ציוד ראייה ממוחשבת, יש לבחון האם הפתרון שאותו הוא מציע יכול להשתלב בקווי האריזה מבלי “להפריע” לתהליך עצמו. כמו כן, יש להבין, בשיתוף עם מהנדס המכונות שאחראי להכניס את השינויים לקו, היכן נמצאות נקודות הממשק של אותו ספק עם ספקי המדפסות ועם ספק התוכנה.
  2. פתרונות כוללים– בסוג זה של פתרונות כל התחומים מקבלים מענה תחת מטרייה אחת. ישנו מספר מצומצם של ספקים בינלאומיים גדוליםהמסוגלים לספק את הפתרונות הללו.ואכן, חלק מהספקים נערכו על-ידי יצירת מוצר שלם, המספק פתרון ברור וכולל לכל תהליך הייצור והמעקב.בַּמקרה של ספקי הפתרונות הכוללים, חשוב ליצרן לבחון האם הספק כבר התנסה בחיבור כל הרכיבים (תוכנה, בקרה, חומרה וכדומה) לכדי פרויקט שלם של סריאליזציה, וכן, האם הוא מציע את כל הרכיבים כמוצר או כפרויקט.

בכל פתרון שבו יבחר היצרן, בין אם במספר פתרונות חלקיים ובין אם בפתרון אחד כולל, יהיה על הספק לבצע שינויים רבים בתהליך האריזה ובמערכות המידע. השוני הגדול בין מוצר לפרויקט טמון ביכולת הרכיבים השונים לתפקד כתזמורת שלמה ומכוּונת(אורקסטרקציה).כאשר מדובר בפרויקט,צפוי קושי לחבר באופן מושלם בין הרכיבים, כך שכולם יחד “ינגנו” בהרמוניה,אפילו אם כולם הגיעו מאותו ספק. כאשר מדובר במוצר של הספק, המשמעות היא ששלב העטיפה-יחד הוא כבר נחלת העבר (ככל הנראה), וכן שהרכיבים במנגנונים המתאימים כבר שולבו כך כדי שיעבדו יחד בצורה מיטבית ויספקו פתרון ברור לאתגר שנקרא סריאליזציה (ראו איור 3), זיהוי ומעקב, או אי-פדיגרי.

גורם נוסף שחיוני לתת עליו את הדעת בשלב בחינת הפתרונות הוא מידת “ההפרעה” של התהליך המתווסף לביצועי הקו עצמו. נתון זה הוא בעל חשיבות עליונה, פשוט משום שהוא מהווה גורם ישיר לירידה בתפוקות המפעל, וכפועל יוצא גם לירידה בהכנסות. אי לכך, יש להקדיש תשומת-לב מירבית– בשיתוף של נציגי התפעול וההנדסה במפעל ועם מהנדסי הספק– ולבחון כיצד ניתן להכניס את השינויים לקווי האריזה תוך צמצום למינימום של הפגיעה בביצועי הקו ואיכות האריזה.

איור 3: אופן זרימת המידע במערכת שלמה של סריאליזציה

 זמן ההתארגנות הקצר עשוי לגרום לתופעה שלילית, שבה ארגון הפארמה היצרני– שאמור ליישם פתרון תוך זמן קצוב ללא ידע מספיק על התהליך–תולה את תקוותיו בספקים השונים, אשר ברובם הם חסרי ניסיון ביישום שכזה. השילוב הזה עלול להניב, במקרה הטוב, פרויקט לא מוצלח, ובמקרה המוצלח פחות –השקעה שתרד לטמיון.לכן, לפני התחייבות לביצוע פרויקט מול הספק, מומלץ לבצע תהליך מקיף של ניתוח מצב קיים (Audit) ותהליך של איסוף דרישות קפדני (URS), וזאת על-מנת שהארגון יוכל– בתהליך קצרשאמור להימשך מספר ימים בלבד– להבין בצורה מקצועית ומקיפה מה קיים אצלו היום, ומה יידרש ממנו ברמה ההנדסית, ברמת ה-IT וברמת התקציב, כדי לעמוד בדרישות הרגולציה.

היתרונות של תהליך כזה הינם: הבנה ולימוד לגבי המשאבים הנדרשים מהארגון לביצוע פרויקט הסריאליזציה; צמצום הסיכונים וה”הפתעות” אשר עלולים לצוץ במהלך הפרויקט עצמו; קבלת מסמך מפורט שמהווה הגדרת פרויקט מדויקת ויכול לשמש כבסיס להצעות מחיר מספקים שונים; התחייבות נמוכה ותהליך קצר מועד (שלרוב אורך, כאמור, מספר ימים); בנוסף לזאת, אם הספק המיועד מבצע את ה-URS, אזי מתקבל מעצמו יתרון נוסף, הואיל וכך ניתן “לבחון” את מקצועיותו של הספק בתהליך ה-URS,בטרם חותמים עמו על פרויקט בְּעלות משוערת של מאות אלפי שקלים.

על-מנת להימנע מכניסה לפרויקט בסיכון גבוה, מומלץ ביותר לבחור ספק בעל ניסיון מוכח ביישומים דומים בעבר, ואם ניתן, כזה שמסוגל להעניק פתרון שלם לארגון ולהיות אחראי לתפעול השוטף של המערכת כולה ושל תתי-המערכות הקיימות בה (חומרה, בקרה, תוכנה). אכן, קיימים בעולם מעט מאוד ספקים כאלה (למעשה, אפשר למנות אותם על כף יד אחת), אבל הם קיימים, והם מבצעים כיום את הפרויקטים הללו בעולם כולו.

 

  • Serial Global Trade Identification Number.
  • אגרגציה – תיעוד נפרד לכל שלב באריזה, החל מאריזת המוצר הבודד, דרך מארזים משותפים, קרטונים ומשטחים. אחרי תהליך האגרגציה ניתן יהיה להבין בכל שלב מה נארזומהם הסריאלים שאותם הוא מכיל.
  • Global Trade Identification Number.
  • על המערכת לעמוד בכל דרישות Part 11 של 21CFR, וזאת כדי לעמוד בדרישות האבטחה של ה-E-Pedigree (למנוע זליגה של מספרי SGTIN),  להוות תווך בין מערכת הבקרה, הראייה הממוחשבת וה-ERP, וכן, לעבוד בצורה הדוקה גם עם מערכת ה-MES, באם קיימת כזו.
  • שם יצרן, מספר רישוי FDA וכתובת ייצור.
  • שם המוצר, כמות, אופן מינון, תאריך ייצור ואריזה, מספר חשבונית של מכירת המוצר הלאה, גודל האריזה, מספר אריזות בקרטון, תאריך תפוגה ומספר המשטח שבו המוצר נארז.
  • תיאור של כל גוף עסקי בשרשרת האספקה, הכולל את שם העסק, כתובת העסק, מספר רישוי FDA, וכן, שם וכתובת של האדם שביצע קליטה/ניפוק בכל שלב ושלב של שרשרת האספקה.
  • כגון משרד בריאות, או גוף בלתי-תלוי המאשר את אמינות המידע באילן היוחסין.

למידע נוסף השאירו פרטים ונחזור בהקדם

[gravityform id=”1″ title=”false” description=”false” ajax=”false”]
כללי