דברים מאת שמעון גרשון, מנכ”ל “קונטאל”, עם ציון 40 שנות פעילות בחברה

בימים אלה אני מציין ארבעים שנות פעילות ב”קונטאל”. ארבעים שנה זה המון זמן, גם במושגים של חיי אדם ,וודאי שבמקום העבודה. נקודת הציון הזו היא הזדמנות טובה להביט לאחור, להיזכר בדרך, הן ברמה המקצועית והן ברמה האישית, ואולי גם לערוך מאזן מסוים של הצלחות, הישגים ותובנות שנצברו.

כשאני מתבונן בסיפור התעשייה בישראל בארבעים השנים האחרונות, אני בהחלט מבחין בין התעשיות שהשקיעו במיכון ובאוטומציה לבין אלה שלא. כמנכ”ל “קונטאל”, קל לי להיזכר ברשימה ארוכה של סיפורי הצלחה של תעשיות עם פריון גבוה שעברו תהליכי הורדת עלויות, הפחתת אנרגיה והפחתת פליטות באופן שתורם לשימור איכות הסביבה. במהלך השנים, חלקה של “קונטאל” בסיפור הגדול של התפתחות התעשייה הישראלית גדל והעמיק באופן מרשים. מחברה המונה ארבעה עובדים שנוסדה בשנת 1964 ובעיקר ייצגה את מיטב היצרנים בעולם בתחום המכשור והבקרה, הפכה “קונטאל” לחברה המעסיקה כיום, יחד עם החברות הבנות שלה, מעל 200 עובדים וממוצבת בשוק הישראלי כחברה מובילה הן ברמת הטכנולוגיה והן בזמינות המשאבים. על רקע זה, אני מוצא סיבות טובות להתבונן לאחור בסיפוק ולהביט קדימה באופטימיות ובעניין.

דרוש טכנאי: הכול התחיל ממודעה קטנה בעיתון

בקיץ 1971 הגעתי ל”קונטאל” בעקבות מודעה קטנה בעיתון, שבה מר תאודור סוקולובסקי, מייסד “קונטאל”, חיפש טכנאי לשירות. באותה עת החברה מנתה, מלבד המייסד, עוד טכנאי אחד ושתי מזכירות. כשנה לאחר מכן, הצטרף גדעון טילמן, ומאז אנו פועלים ב”קונטאל” שכם אל שכם.

 

033

ההתפתחות האישית שלי בחברה התרחשה תוך לימוד מתמיד. כשהתחלתי לעבוד בחברה, למדתי בקורס להכשרת טכנאים ובהמשך סיימתי תואר שני באוניברסיטה העברית (EMBA). מעבר לכך, מר סוקולובסקי בעצמו היה מורה מצוין שהתווה כיוון ונתן אמון וחופש פעולה מלאים. עבדתי ולמדתי במשולב. היו הרבה מקרים שבהם למדתי משהו חדש במסגרת הלימודית וכבר למחרת בבוקר יישמתי במסגרת העבודה. ביצעתי עבודות במפעלי הפלדה בעכו, בבתי קירור ובתעשיית המזון, במקומות כמו “מחלבות יוטבתה”, “עוזת נחל עוז”, “כפרית כפר עזה” ועוד (ראוי לציין בסיפוק, שכל החברות הללו המשיכו לעבוד איתנו במלוא המרץ לאורך שנים). הסקרנות האישית והנטייה ללמוד ולקלוט טכנולוגיות חדשות, הביאו אותי למצב שיכולתי להעריך את הסיכונים הכרוכים בעבודות חדשות ובכיוונים חדשים, ולהיערך לכך בהתאם מבעוד מועד. הדבר איפשר ביטחון בכניסה לתחומים חדשים והרחבת סל הפתרונות והמוצרים שלנו.

האם זה מה שחלמתי לפני 40 שנה שאעשה היום? התשובה היא לא. לא היו לי שאיפות לטווח רחוק כל כך. כתפישת עולם, בחנתי את המשימות השוטפות בהסתכלות לאופק הקרוב. יחד עם זאת, תמיד ניסיתי לראות איך כל צעד יכול להוות בסיס להמשך התפתחות. כלומר, הדגש שלי היה על בניית תשתיות. התפישה הזאת באה לידי ביטוי ב”קונטאל” בתיעוד לקחים ברמה שתאפשר שימוש בידע הנצבר בעבודות עתידיות, במתן שירות ברמת איכות שתבסס את רצון הלקוח להמשיך לקבל מאיתנו שירותים, ובקשרים עם שותפים עסקיים בחו”ל, שיכילו, מעבר לעסקה זו או אחרת, מצע מוצק לשיתוף פעולה עם אופק רב שנים.

התפתחות החברה: צמיחה הדרגתית וקשרים מבוססי אמון

“קונטאל” צמחה והתפתחה ללא קפיצות מדרגה קיצוניות. הצמיחה המתמדת נבעה בעיקר מהשקעה הדרגתית בתשתיות ובכוח אדם. מרבית ההחלטות הגדולות בחברה התקבלו מתוך הסכמה. כשהיו חילוקי דעות ברמה הניהולית לעניין השקעה, תמיד מבחן הסיכונים היה נר לרגלינו. בתחילת דרכה התמקדה “קונטאל” בשיווק ובמכירה של מכשור טכנולוגי, ובהמשך התפתחה בהדרגה לחברה שסיפקה למעגל מתרחב של לקוחות גם עבודות פיתוח, הנדסה, תוכנה וייצור. אבני דרך משמעותיות היו הרכישות של “מיטב-טק” ו”הידרוקום”, שאותן הפכנו מגופים בהליכי כינוס נכסים לחברות מובילות בתחומן.

 

026 (Custom)

בשלבים הראשונים הקשר עם הלקוחות היה קשר מאוד אישי והתאפיין ביחסים של אמון מלא. כאשר ללקוח הייתה תקלה, היה זה אך טבעי שיתקשר אלי גם בשעות הקטנות של הלילה. בשעת הצורך יצאנו לספק חלפים גם ללא הזמנות מסודרות. ההתגייסות לעזרה ביחסים בין “קונטאל” ללקוחותיה היו גם בכיוון ההפוך. לא פעם לקוחות נחלצו בשעת הצורך לטובת החברה. למשל, אם לקוח אחד היה זקוק בדחיפות למוצר מיוחד שלא זמין במלאי, הייתי יכול לפנות ללקוח אחר, שידעתי שהוא מחזיק חלפים מהסוג הנדרש, ולקבל אותם לשם מתן מענה מיידי לבעיה. ניהלנו קשרים ברמה כזו של אמון ושותפות עם לא מעט לקוחות. כדוגמה אני יכול להזכיר מקרה של כשל שהתרחש לפני למעלה מעשור בבתי זיקוק אשדוד, כשל כתוצאה ממכת ברק חזקה. הברק פגע ברשת התקשורת ודרכה, בו זמנית, בחמש מערכות בקרה. עוד באותו לילה, תוך דחיית ההליכים הפורמאליים למועד מאוחר יותר, פעלנו לספק את כל הנדרש להחזרה המהירה ביותר של המפעל לעבודה. מאז עברו שנים ובתי הזיקוק “פז אשדוד” ממשיכים לעבוד עם “קונטאל” כספק הבית במגוון רחב של טכנולוגיות מכשור ובקרה.

באופן טבעי, התעשייה התפתחה והחברות גדלו, והקשרים בין החברות יותר מוסדרים, אבל יחד עם זאת, משהו מאותה גישה התחלתית קיים עד היום באיכות של רבים מהקשרים המקצועיים של “קונטאל”.

על חזון החברה ומימושו

לפני כשמונה שנים קבענו בשיתוף העובדים את חזון החברה. החזון התפרסם בעלון “קונטאל” ובאתר החברה. זהו נוסח החזון: “חברת ‘קונטאל’ חרתה על דגלה לפעול למען לקוחותיה, כך שהתעשייה תפעל ביותר נצילות של מתקני הייצור ויותר יעילות של המפעלים. חברת ‘קונטאל’ תפעל כדי שלקוחותיה יפחיתו את צריכת האנרגיה הדרושה להשגת יעדיהם וישמרו על איכות הסביבה”. דבר החזון אולי עשוי להישמע יומרני ומליצי במקצת, אולם אנו פועלים למימושו הלכה למעשה. החזון כולל אתגר, כי עבור שמירה על איכות הסביבה בלבד יקשה עלינו לזכות בהתלהבות ובתקציב מצד חלק מהלקוחות. תמונת המצב כיום היא שהחזון ממומש באופן ישיר בפרויקטים רבים. בפרויקטים אחרים, החזון מתממש באופן עקיף כתוצר לוואי של הפרויקט, הואיל וכמעט כל אוטומציה של מכשור ובקרה הנעשית כיום תורמת ליעילות ולאיכות הסביבה. החזון מפורסם וברור לכלל עובדי החברה ואנו פועלים על-פי החזון. במקרים של התלבטות, אנחנו בוחנים את כלל אפשרויות הפעולה ובוחרים בזו העונה בצורה הטובה ביותר על דרישות החזון. דפוס פעולה זה מקצר תהליכי קבלת החלטות ומאפשר לנוע קדימה בזריזות ועם פחות היסוסים.

גם אם ברור שהתעשייה בארץ צריכה לעבור עוד כברת דרך ארוכה, וגם כשידוע שרבים מדי עדיין לא הטמיעו את חשיבות האוטומציה, מכשור ובקרה, יש לנו ב”קונטאל” סיפוק גדול לראות שהחזון הזה אכן מתממש, ועל כך מעידים מאות רבות של לקוחות בארץ ובחו”ל.

כדוגמה אחת מיני רבות, אזכיר סיפור הצלחה מדהים שהחל לפני 15 שנה וממשיך גם היום. ביצענו אז עבודות של חומרה, תוכנה, אוטומציה, בקרה, כולל עבודות חשמל ומכשור במפעל מלט סמוך ללימסול בקפריסין. בעבודה זו ענינו על דרישות איכות גבוהות מאוד בלוח זמנים צפוף במיוחד. איכות המוצר המוגמר, כפי שנמדדה בתום העבודה, הייתה גבוהה באופן ניכר מהמצב הקודם ומציפיות הלקוח, ובנוסף, יעילות המפעל, כפי שנמדדה בהורדה בעלויות הייצור לטון קלינקר, הייתה משמעותית ביותר (גם מומחה מחברת נשר שביקר באתר שנים לאחר תום העבודה לא חסך מאיתנו מחמאות). הייצור הצריך פחות חשמל וגם זיהום האוויר שנגרם על ידי הכבשן פחת בהרבה.

לאחר סיום הפרויקט, הלקוח תחזק את המערכת בכוחות עצמו, ולמעשה נותק הקשר בין החברות. עד לפני כשנתיים. אז הטלפון ב”קונטאל” צלצל ועל הקו היה מהנדס החשמל של אותו מפעל, שהכיר מקרוב את פירות העבודה וזכר אותנו לטובה. מהנדס חשמל זה המליץ על “קונטאל” בפרויקט הקמה של מחצבה מהגדולות בעולם. בעבודה זו ביצענו תכנון מפורט, לא רק של מערכות המכשור והבקרה, אלא גם של מערכות ההינע, שכללו ווסתי מהירות חדרי מיתוג מתח גבוה, כולל תכנון ואספקה של שנאי מתח גבוה, לוחות מיתוג, רשתות מורכבות של סיבים אופטיים, שרתים, והכול כמערכת שלמה מקצה אל קצה. בסיכומו של דבר, התוצאות המוכחות בפרויקט הראשון בתרומה לנצילות קווי הייצור, לאיכות ולניהול אנרגטי, חיזקו את המוניטין של “קונטאל” באופן שהתבטא בקבלת פרויקט גדול ומשמעותי.

יחסי אנוש כערך, מול הלקוחות ובתוך הארגון

יחסי אנוש זה דבר שלא ניתן למדידה ואפילו קשה להסבר, אבל החשיבות שלו היא עצומה בעיניי. מן הסתם, זה קשור גם לרקע האישי שלי. גדלתי במשפחה בת שבעה אחים ואחיות, ולכן קשר חם עם הסביבה והצורך והיכולת לחלוק עם אחרים את המשאבים הקיימים, הם דברים הטבועים בדמי. אני זוכר מקרה שבו לקוח שלנו, שמבצע פרויקטים ברחבי העולם בנושא ייצור אנרגיה, ביצע פרויקט בארצות-הברית. בשלב הרצת מערכת בקרה התקשר אלינו מהנדס שנתקל בקושי בעבודתו. בשל הבדלי השעות התמיכה ניתנה באמצע הלילה. אותו לקוח היה יכול לקבל תמיכה ישירות מהסניף הקרוב של היצרן, אבל מניסיונו העדיף להתקשר אלינו. למחרת התקבל מייל תודה, ובעבודות העתידיות הלקוח זכר אותנו לטובה.

יחסי אנוש טובים חשובים בקשרים עם לקוחות, אבל לא פחות בקשרים בין האנשים בתוך הארגון. לכן השתדלנו לטפח ב”קונטאל” תרבות פנימית שבה ליחסי האנוש ניתן משקל רב. כשאני מסתכל לאחור, נעים לי להיזכר בכך שבאופן אישי יצאתי הרבה מאוד פעמים לשטח עם העובדים. למעשה, עד היום אני עושה את זה. כשמדברים על “השטח”, לפעמים מדובר במקומות עם הרבה חול ואבק, קירבה לכבשנים חמים ותנאי רעש כבד. בשטח ביצעתי עבודות כתף אל כתף עם עובדי החברה. אני ממש נהנה לעבוד עבודת כפיים, ולא אבקש מעובד לעשות דברים שאני לא מוכן לדרוש מעצמי. יש לי תחושה שהדבר מעניק לחברים לעבודה הרגשה של שבירת מחיצות ושותפות לדרך, ומאפשר ריצה משותפת קדימה.

שימור וטיפוח ההון האנושי והידע הארגוני

הידע של הארגון הוא נכס בעל חשיבות אסטרטגית ראשונה במעלה. אנו מעוניינים לא רק שהעובדים יהיו חכמים, אלא גם שהארגון כארגון יהיה “חכם”. הרבה מאמץ ומחשבה הוקדשו להפיכת הידע שנצבר מידע של אנשים בודדים לידע של הארגון. המהלך הזה לא התאפשר הודות לכלים ממוחשבים, אלא על יד הקניית תרבות ארגונית של שיתוף וחליפין בתוך החברה, דבר שמעלה באופן טבעי את המוטיבציה של העובדים ואת רמת ההזדהות והאכפתיות כלפי מקום העבודה. אנו פועלים בנושא חשוב זה במספר מישורים.

026_n

ראשית, אנו משרתים תעשייה בתחומים שונים ונחשפים לטכנולוגיות שונות ומגוונות. לא פעם ידע שנרכש מניסיון בתחום תעשייה אחד משרת לקוח מתחום תעשייה אחר. זכור לי שבטקס פתיחת מפעל “אינטל” בירושלים בשנות השמונים, נשא דברים מנכ״ל “אינטל”, ד”ר דוב פורמן, ואמר שאחת התרומות הגדולות של “אינטל” לתעשייה הישראלית היא ש”אינטל” הביאה לארץ רמה גבוהה של טכנולוגיה איכותית. בפרויקט ההוא “קונטאל” סיפקה עשרות רבות של מערכות בקרה גדולות, מכשור שכלל משסתומי בקרה ועד תוכנה לשמירה על יציבות של לחץ וטמפרטורה בחדרים נקיים. העבודה עם “אינטל” תרמה רבות ליכולת שלנו, שממנה מימשנו בהמשך גם בעבודות בתעשייה הפרמצבטית. זוהי תעשייה המחויבות על פי חוק לעמוד בדרישות ולידציה ואיכות גבוהות, וכיום “קונטאל” הינה ספקית הבית של מרב יצרני התרופות בישראל, ובהם “טבע”, “דקסון”, “תרו” ו”אגיס”.

דרך שנייה לקנות ידע עוברת בקשר ההדוק עם השותפים העסקיים שלנו. מדובר בחברות מובילות ברמה העולמית, כל חברה בתחומה, חברות כמו רוקוול A-B, סימנס, ABB ואחרות. כל אחד מהגופים הללו עובד איתנו כשותפים לכל דבר, ובמיוחד לעניין שיתוף בידע, ונעים לציין שכבר קרה לא פעם, שאנחנו הקטנים תרמנו לידע של השותפים הגדולים שלנו מעבר לים.

דרך נוספת לקניית ידע היא, כמובן, ההשכלה הפורמאלית. כנגזרת של חזון החברה אנו מעודדים את העובדים לצאת ללימודים ומעניקים להם תמיכה בצעדים אלו. אני אישית חבשתי את ספסל הלימודים לכל אורך חיי. הפעם האחרונה הייתה לפני שנים מעטות, כשסיימתי לימודי ניהול לתואר שני באוניברסיטה העברית במסלול מיוחד למנהלים. ההכשרה הפורמאלית, עוד יותר מקניית הידע תוך כדי העבודה, תורמת לעובד ידע אישי. כאן טמונה הזדמנות ואתגר: איך להפוך את הידע האישי הזה לחלק מהידע הארגוני? גם לשם כך פיתחנו עם הזמן תרבות וכלים מתאימים, שהפעלתם מתבטאת בסופו של דבר ברמת הביצוע הכוללת של אגפי החברה השונים.

חיסכון באנרגיה הלכה למעשה

כולם רוצים לחסוך אנרגיה. החוכמה הגדולה היא לעבור מהסיסמה לביצוע.

ב”קונטאל” אנחנו משלבים את החיסכון בתחומים רבים. היכולת שלנו באה לידי ביטוי לא רק בתכנון המערכות והתוכנה, אלא גם במכשור ובפיתוח מוצרים מיוחדים לנושא זה (להרחבה קראו את המאמר “שש דרכים להורדת עלויות אנרגיה” באתר החברה). כדוגמה אפשר להזכיר את הפיתוח, ב”מיטב-טק” מקבוצת “קונטאל”, של מכשיר פשוט ולא יקר המתאים לכל מזגן ביתי, משרדי או מזגן מפוצל. המוצר (דגם: TLC – Temperature Limit Controller for energy saving) קל להתקנה, מתאים למרב המזגנים, פועל גם במצב קירור וגם במצב חימום, ומאפשר חיסכון באנרגיה על ידי שמירה על הפרשי טמפרטורה בין האוויר הקר שהמזגן מספק לאוויר החוזר (לפרטים ראו אתר “מיטב-טק”, www.meitavtec.com). זוהי, כאמור, רק דוגמה מתוך סט של כלים ודרכים זמינות ל”קונטאל” להפוך את החיסכון באנרגיה מסיסמה לחיסכון אמיתי, הלכה למעשה.

התמודדות עם כשלים: להפוך לימון ללימונדה

נכון שלפעמים קשה לאנשים להודות בטעויות ובכישלונות. קורה גם שהמנגנון הטבעי גורם לנו לשכוח ולהשכיח את הכישלונות, כמובן שנתקלנו בכשלים נקודתיים במהלך הדרך. בעניין זה, הניסיון לימד אותי שלפעמים דווקא ניהול נכון של הכשלים יכול להביא לקפיצת דרך ולהתקדמות. אם כבר הופיעה הבעיה כדאי לנסות להפוך אותה לדבר מועיל, בדיוק כמו שאפשר לקחת את הלימון החמוץ ולהכין ממנו לימונדה. הדרך שבה אני מנסה לטפל בכשלים ב”קונטאל” מעוגנת במנגנון שמנוהל על-ידי מערכת האיכות ונקרא מל”מ (“מוצר לא מתאים”). מדובר במנגנון שבו כל אחד מעובדי החברה יכול להכריז על מל”מ וכל תלונת לקוח מוכרזת כמל”מ. התהליך נחלק לשניים: תגובה מידית לפתרון הבעיה ודיון ענייני על שינוי והתאמת התהליכים בחברה כדי למנוע כשל עתידי. כשנעשה דיון כזה, חשוב שיתקיים ללא נזיפות וללא חיפוש אשמים, שכן המטרה היא ניצול ההזדמנות לשם לימוד ושיפור תהליכים.

באופן אישי, כשאני מביט לאחור על ארבעת העשורים שחלפו, אני חש סיפוק רב על מימוש חזון שהוא חלומו של כל מנהל בתעשייה: חזון של הגדלת הפריון, יחד עם הורדת האנרגיה הנצרכת ותרומה לשימור איכות הסביבה.

כשאני מביט לצדדים, אני רואה סביבי שכבה רחבה של מהנדסים צעירים ומוכשרים, וביניהם גם את הדור השני האישי של המייסדים. את מיכל טילמן-גז, בוגרת הטכניון ובתו של שותפי גדעון טילמן, המנהלת את “מיטב-טק” בהצלחה רבה. ולצדה, את שי גרשון, בני, בוגר אוניברסיטת הנגב בהנדסת חשמל, שמנהל את ההנדסה בקונטאל ומשמש מנכ”ל חברת ITS. במהלך השגרה ב”קונטאל” עבודתם של מיכל ושי כבר נראית לנו כדבר טבעי, אולם אני יודע, במיוחד כיום, שאין זה מובן מאליו שילדים בוחרים להצטרף לדרכים שסלל דור ההורים. דבר זה משמש עבורי עוד סימן להצלחתה של “קונטאל” ולצדקת הדרך.

DSCF0510

ואסיים במבט לעתיד – אותו מבט שליווה אותי לאורך כל השנים ב”קונטאל” – ואומר שאני יודע שלדור המייסדים, יחד עם השכבה הרחבה של החברים הצעירים והמוכשרים המהווים את דור ההמשך של “קונטאל”, יש את כל הכלים להמשיך ולפתח את החזון ולהוביל את החברה קדימה ולהתמודד עם האתגרים החדשים שהתעשייה והטכנולוגיה מציבה מולם.

כללי